לגלות את סבא וסבתא מחדש

עודכן ב: מאי 5

מאת: נעה שמוניס, מחנה אשדוד ט"ו, שכבת יב'


סבתא בטח ישבה בחדר שלה, התעסקה במחשב או ראתה משהו. ואז אולי קמה לאכול. היא וסבא ישבו יחד. חג שמח. אולי לאכול איזו מצה. טלפון לנכדים ולילדים. ניתוק. חוזרת לשלה. סבא חוזר לטלוויזיה. אין אווירה של חג. איזו אווירה של חג תהיה?

לא משנה כמה נצא למרפסות לשיר. סבא וסבתא ככל הנראה לא יצאו. אולי יישמעו את זה אבל כנראה שלא יבינו מה זה הרעש ויחזרו לשלהם. השיחת טלפון הזאת, הזום. זה נחמד לכמה דקות. אחרי זה - נמאס. לא כיף. עצם המחשבה של שהייה מול מסך ברגע כל כך אינטימי ומשפחתי - מדכאת עוד יותר.

לא רציתי להסתכל למסך. אני רק חושבת שבזמן שאנחנו כאן, עוד יושבים יחד, אוכלים ומשתדלים שהשולחן יהיה מעוצב כמה שיותר לחג - סבא וסבתא יושבים להם שם לבד. החודש הזה שאנחנו יושבים יחד בבית - הם יושבים לבד.

לנו יש סביבה המכילה אחים, אחיות, הורים. לסבא וסבתא במקרה הטוב יש אחד את השני, ולחלק, אין את הביחד הזה כלל. הם כבר נשארו לבד, אהוביהם הלך. אנחנו הלב שלהם. ככה סבתא תמיד אומרת. וזה מרגיש כל כך ריק כשהלב שלך נמצא בכלל במקום אחר. חוגג חג שבו אתה היית צריך להיות נוכח. נכדים מתרוצצים להם בבית שלהם. בלעדיך. בלי לבוא ולנשק את סבא וסבתא.


כל הבדידות פתאום מתגלה ומובנת לי.

אלוהים.

זה לא רק בפסח הזה!

זה תמיד. ולא משנה כמה שנתקשר ונברר עם סבתא מה נשמע, זה לא מספיק. צריך לבוא אליה. לחבק. להיות כמה שיותר.


אנחנו, כבני נוער, פעמים רבות עסוקים בבעיות שלנו. בין אם זה עם החברים, הבית ספר, התפקידים במחנה. והיום שלנו עמוס בתכניות עד כדי כך שהביקור אצל סבא וסבתא חולף בן רגע מסדר היום שלנו. וכך עוברים כמה ימים, ועובר שבוע, ועוד שבוע. ולא ראינו את סבא וסבתא. אולי הרמנו שיחת טלפון, מסרנו ד"ש דרך אמא ואבא, אבל בשביל סבא וסבתא - זה הדבר הכי צורם בלב.


תחשבו על עצמכם. מרביתם מבלים את רוב יומם בבית, כך שיום אחד הוא בודד וארוך כל כך. מה זה שבוע שאנחנו לא באים לראות אותם? תחשבו כמה זמן זה נראה עבורם! ואני פונה כאן אליכם, בתור חברי תנועת הנוער. ואפילו הבוגרים כאן שביניכם - שעסוקים בעבודה החינוכית בתנועה. בואו לא נשכח את החשובים לנו מכל, אלו שייתנו לנו הכל. בואו לא נשכח את המשפחה שלנו בזמן כל העשייה החשובה הזו.


אני מבקשת ואפילו דורשת מכם.ן, שכשיהיה מותר לעשות את זה, תקדישו מזמנכם יום קבוע, אפילו שניים, של ביקור אצל סבא וסבתא, של נשיקה וחיבוק. של דאגה, געגוע, להראות להם שהם חשובים לכם. אני מבטיחה לכם, שככל שתקדישו להם את הזמן הזה בחייכם - הם יהיו מאושרים יותר, ואתם? אתם תזכו לגלות אותם מחדש. אני מבטיחה.



56 צפיות
  • White Facebook Icon
  • White Instagram Icon

טל: 03-5350157

ת.ד. 9057, רמת גן רמת אפעל 5219001