יום חדש

מאת: ינון בנימין, שכבת יב', מודיעין


הנה אני.

קם. שוטף פנים, מצחצח שיניים, שותה כוס מים, פותח תריסים.

אוכל קורנפלקס, מוסיף קצת חלב, לרכך קצת.

נותן חיבוק לאמא ולאבא, הולך לבית הספר.

יום שמשי ונעים בחוץ, אני בעננים

יושב בכיתה עם כל החברים,

עושים שטויות, ומדברים...

חוזר הביתה, יושב בחדר, וחושב מה לאכול.

מתקשר לאמא. היא לא עונה.

כשהיא מגיעה הביתה, התחושה מוזרה.

אבא אחריה – בפעם הראשונה, נועל את הדלת.

נותן לי חיבוק ואומר שהכל יהיה בסדר.

שואל את אמא מה קרה,

אבא אומר "הכל טוב, לא צריך שתדע".

היא נשארת שקטה.

חוזר לחדר. יושב ליד התריסים, רואה רחובות בלי נפש חיה,

אני שואל את אבא מה קרה,

אבא אומר שזה לא ענייני, בצעקה.

אני חוזר לחדר, מתחיל לחשוב על הדברים הכי נוראיים,

חושכות עיני, אני נכנס מתחת לשמיכה

ובוכה.

אמא באה, נותנת לי חיבוק, ואני קם ומחבק אותה בחזרה.

מקבל טלפון מהמדריך מתנועת הנוער שהתבטלה הפעולה,

חבל. תכננתי לבוא עם החולצה הכחולה החדשה.

שואל למה, ואין תשובה. מתחיל לרדת גשם, יש סופה חזקה.

קם בלילה, מדליק חדשות. אבא שומע, בא ומסתכל עלי.

אני רץ אליו, ונותן לו חיבוק. הכל יהיה בסדר, אבא, אנחנו משפחה חזקה.

אבא מתרגש ואמא מצטרפת, מתחבקים בסלון. בחושך עדיין גשם וסופה.

המשפחה פה איתי איתנה וחזקה, לקראת הדבר שבא.

אין בי כבר פחד. אני לא בוכה.

אני קם לבוקר חדש.

שוטף פנים, מצחצח שיניים, שותה כוס מים, פותח תריסים,

אוכל קורנפלקס ללא חלב. יבש בפה. נותן חיבוק לאבא ואמא.

והנה אני מתמודד מחדש.













תמונה: Geotrinti

https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Cornflakes#/media/File:Cornflakes_natur_3.jpg

0 צפיות
  • White Facebook Icon
  • White Instagram Icon

טל: 03-5350157

ת.ד. 9057, רמת גן רמת אפעל 5219001